מבחן 300
אחד המבחנים עלומים ובלתי ניתנים כמעט לפרשנות מחד ומאידך, שגורים בפי המועמדים ליחידות המובחרות הנו מבחן 300.
בעת המיון ליחידות המובחרות נדרשים המועמדים לעבור סדרת מבחנים שמצביעים על הפרופיל האישיותי שלהם ומידת התאמתם למה שמערכת המיון הצה"לית קבעה לאותו תפקיד נחשק. אחד מהמבחנים הללו הנו מבחן IPIP – מבחן אישיות הבוחן את מערכת הייצוגים של האדם ביחס למציאות.
המבחן בנוי מסדרה ארוכה של הנחות או מסרים ומסרגל תשובות בין 1-5 ומטרתם להצביע על כיוון אישיותי אודות עולמו של המועמד: המיומנויות, המוטיבציה, האמינות, הנטיה לתחומים מסוימים, היכולת החברתית, האמונות והתפיסה לחיים. זהו אחד הכלים הנפוצים במיון מלש"בים לתפקידים איכותיים שמסלולם ייחודי ודורש משאבים רבים.
למועמד מוצגת הנחה ועליו לענות תשובה אחת מתוך חמש שמאפיינת אותו בצורה הטובה ביותר, כאשר 1 מסמל "מאוד לא מדויק" (זאת אומרת שההנחה ממש שונה מהשקפת עולמו) ובצד השני של התשובות "מאוד מדויק" (ההנחה ממש תואמת את השקפת עולמו). אין שתי תשובות לאותה ההנחה. אבל אותה ההנחה יכולה להופיע במהלך המבחן במקומות שונים ובניסוחים שונים. כך ניתן לזהות סתירות וחוסר עקביות אצל הנבחנים, ולהסיק מכך לגבי רמת האמינות שלהם. ניתוח תשובות אלו לסדרת ההנחות מאפשרת לבוחנים המיומנים להסיק אודות אישיותם של המועמדים.
לדוגמא:
• אני נוטה לקחת אחריות.
• אני נוטה לחוות את רגשותיי בעוצמה.
• אני נוטה לגרום לאנשים להרגיש רצויים.
• אני מנסה לפעול על פי הכללים.
בעבור כל אחד מהאמירות הללו, הנבחן נדרש לבחור אחת מחמש תשובות:
1. מאוד לא מדויק 2. בינוני-לא מדויק 3. אולי 4 . בינוני - מדויק 5. מאוד מדוייק
המבחן אמנם ארוך ולעיתים מייגע בשל אורכו הרב והאופי החוזר של השאלות לכן, חשוב לשמור על עקביות רבה במהלך מילויו.
מועמד שמבקש להגיע לתפקיד מיוחד נדרש למלא שאלון זה על מנת שניתן יהיה ללמוד אודות אופיו ותפיסת עולמו וכיצד ייטיב להצליח בפועל בתפקיד המיועד. היות ומבחן זה עמום (אין יודעים בדיוק מה נשאלים וחשוב מכך, אין יודעים מה ההשלכות של התשובות) נפוצה ההנחה שאין מה לעשות וש ושאין תשובה נכונה. שכל התשובות טובות. "שתהיו מי שאתם". אבל בפועל, כדאי שתדעו, שסיכוי גדול שהתשובות שעניתם יכשילו אתכם מלהגיע לתפקיד הרצוי. אולם, אם עניתם בכנות ונכשלתם – יש אפשרות שאתם לא באמת מתאימים לתפקיד.
אודות המבחן:
מבחן 300 מורכב מחמישה תחומים רחבים ואחריו תיאור מפורט יותר של אישיות על פי שישה תחומי המשנה המרכיבים כל תחום.
תכונות האישיות הללו מאפשרות לתאר, ביחס לאנשים אחרים, תדירות או עוצמת רגשותיו של אדם, מחשבות, או התנהגויות. המשמעות של תכונה היא אם כך, עניין של מידה. אנחנו יכולים לתאר שני אנשים שיש להם אותה התכונה, אבל עדיין עשוי להיות הבדל במידתה. כאמור, במבחן 300 יש אפשרות לקבוע את מידת ההזדהות עם אמירה מסוימת. המפענח של המבחן יוכל למקם את הפרופיל האישיותי של המועמד לא רק ביחס של המועמד לאמירה, אלא, גם ביחס לעוצמתה.
יש לקחת בחשבון שציונים גבוהים, ממוצעים או נמוכים במבחן אישיות הם לא ממש טובים או רעים. רמה מסוימת בכל תכונה כנראה תהיה ניטראלית או לא רלוונטית להרבה מאוד פעילויות חשובות. לעיתים מועיל לבחור את הציון "מאוד מדויק" לדברים מסוימים ומזיק לאחרים. כדאי לדעת שציונים גבוהים ונמוכים לאמירות בדרך כלל מדויקים, אבל ממוצע ציונים קרובים לגבולות הנמוכים או הגבוהים ("בינוני מדויק", "בינוני לא מדויק" ו"אולי") עלולים שלא להשפיע והמעריך יתייחס אליהם ככממוצע בלבד. מעניין לדעת שאילו אנשים קרובים, שמכירים אותך היטב, היו נשאלים את השאלות הללו לגביך, הדיוק לאפיון התכונות שלך היו אף טובות יותר מאשר שאתה מעיד על עצמך.
התחומים שאתה נבחן עליהם:
חמישה תחומים אלו הנם: החצנה, נועם הליכות, מצפוניות, מצב נפשי (נוירוטיות) ופתיחות.
החצנה:
החצנה מתאפיינת במעורבות בולטת עם העולם החיצוני.
אדם מוחצן נהנה להיות עם אנשים. הוא מלא באנרגיה, ולעתים קרובות חווה רגשות חיוביים. הוא נוטה להיות נלהב לפעולה מכוונת. הם אלו שנוטים לומר "כן!" או "בואו נלך!" להזדמנויות ולהתרגשות חדשה. בקבוצות, הם אוהבים לדבר, לבטא את עצמם, ולמשוך תשומת לב לעצמם.
מופנמים לעומתם, חסרים את ההתלהבות, האנרגיה ורמות הפעילות של המוחצנים. הם נוטיםלהיות שקטים, מינוריים, מכוונים, ונוטים להתנתק מהעולם החברתי. חוסר המעורבות החברתית שלהם אסור שיתפרש כביישנות או דיכאון. המופנם פשוט צריך פחות גירוי מהאדם המוחצן ומעדיף להיות לבד. העצמאות והמופנמות של מופנם לפעמים מתפרשת כמו עוינות או התנשאות.
במציאות, אולי יהיה קשה לזהות את אשר מתרחש בקרבו של המופנם, אולם, לאחר שהתקרבת אליו, דווקא עשוי שיהיה נעים בקרבתו.
נועם הליכות:
נעימות משקפת הבדלים אישיים בהתנהלות של שיתוף פעולה ובהרמוניה חברתית. אנשים המוערכים כנעימים מסתדרים עם אחרים. לכן הם מתחשבים, חברותיים, נדיבים, מועילים, ומוכנים להתפשר על האינטרסים שלהם עם אחרים. אנשים נעימים נוטים להיות עם השקפה אופטימית על טבע אנושי. הם מאמינים שאנשים בבסיסם בעצם כנים, הגונים ואמינים.
מצפוניות:
מצפוניות נוגעת לאופן שבו אנו שולטים, מסדירים ומכוונים את הדחפים שלנו. דחפים הם לא רעים מטבעם, לפעמים אילוצי זמן דורשים מאיתנו החלטה חפוזה, ודורשים מאיתנו לפעול על פי הדחף הראשוני שלנו ודווקא הם יכולים להיות מענה אפקטיבי. כמו כן, בזמנים של משחק ולא עבודה, שימוש בספונטניות ואימפולסיביות יכול להיות כיף. ניתן לפרש אנשים אימפולסיביים כאנשים כצבעוניים, כיף להיות איתם ובעלי חוש הומור.
יחד עם זאת, אדם הפועל בדחף יכול להוביל לצרות במספר דרכים. דחפים מסוימים הם אנטי חברתיים. מעשים אנטי חברתיים בלתי מבוקרים יכולים לא רק לפגוע באנשים אחרים, אלא, גם יכולים לגרום לנקמה כלפי מי שמבצע מעשים אימפולסיביים כאלה. בעיה נוספת עם פעולות אימפולסיביות היא שלעתים קרובות הם מייצרים תגמולים מיידיים, אבל התוצאות המושגות הופכות להיות לא רצויות לטווח ארוך. דוגמאות לכך יכולות להיות אדם שמפטר עובד ברגע של חימה, הטחת עלבון שגורמת להתפרקותה של מערכת יחסים חשובה או אפילו שימוש בסמים. ביחידות מובחרות, היכולת לשלוט בעצמך ברגעים קיצוניים יכולה להיות משמעות של חיים או מוות. אדם שיש בו ביטוי אימפולסיבי עשוי בשעת מבחן להפוך להיות לא צפוי.
סימן ההיכר הבולט ביותר של האדם – המוח שלו – מאפשר לו לחשוב על השלכות לעתיד לפני שהוא פועל בדחף רגעי. פעילות כהרוכה בהתבוננות אינטליגנטית של מטרות ארוכות טווח, ארגון ותכנון מסלולים ליעדים אלה, והתמדה לעבר המטרות של האדם למול דחפים קצרי מועד והשרדותיים במידת מה. הרעיון שהאינטליגנציה כרוכה בשליטה בדחפים באה לידי ביטוי במצפון שיש לאדם ביחס להתנהלותו במרחב. זאת אומרת להיות חכם/ נבון אבל גם זהיר. אנשים שיש להם ניקוד גבוה בסולם המצפוני, למעשה, נתפשים על ידי אחרים כאינטליגנטיים יותר.
היתרונות של מצפוניות גבוהה מובנת מאליה. אנשים מצפוניים נמנים מבעיות ומשיגים רמות גבוהות של הצלחה באמצעות תכנון והתמדה תכליתית. הם גם נחשבים באופן חיובי על ידי אחרים כאינטליגנטיים ואמינים. בצד השלילי, הם יכולים להיות פרפקציוניסטים וורקהוליסטיים כפייתיים. בנוסף על כך, אנשים מאוד מצפוניים עשויים להיחשב כ"חופרים" ומשעממים. אנשים שלהם מצפוניות נמוכה עשויים לספוג ביקורת על חוסר האמינות שלהם, חוסר השאפתנות, והשאיפה להישאר בתוך הקווים ולא לחדש, אבל הם חווים הנאות רבות בטווח הקצר ולעולם לא ייתפסו כמשעממים.
נוירוטיות:
פרויד השתמש במקור במונח הנוירוזה כדי לתאר מצב המעיד על מצוקה נפשית, סבל רגשי, וחוסר יכולת להתמודד ביעילות עם הדרישות נורמליות של חיים. הוא הציע כמה סימנים של נוירוזה, שמאפשרים לנו למקם את האדם במידות שונות ביחס לסבל והסימפטומים הספציפיים שלו למצוקה.
היום, המושג נוירוטי מתייחס לנטייה לחוות רגשות שליליים. מי שיש לו ניקוד גבוה לנוירוטיות עלול להיתקל בעיקר בתחושה שלילית של חרדה, כעס או דיכאון. אנשים שלהם ציון גבוה בנוירוטיות נוטים להקצין תגובות רגשיות. הם מגיבים רגשית לאירועים שלא משפיעים על רוב האנשים, והתגובות שלהם נוטות להיות יותר אינטנסיביות מהרגיל. הם נוטים יותר לפרש מצבים רגילים כמאיימים, ותסכולים קטנים כקשים במיוחד. התגובות הרגשיות השליליות שלהם נוטות להימשך לתקופות ארוכות במיוחד על ציר הזמן, מה שאומר שהם לעתים קרובות יכולים לשרות ברגש שלילי. בעיות אלה בוויסות הרגשי שלהם יכולות להפחית את היכולת לחשוב בבהירות, לקבל החלטות, ולהתמודד בצורה יעילה עם מצבי לחץ.
בקצה השני של הסקאלה, אנשים שציונם נמוך בנוירוטיות נוטים לכעוס פחות ופחות מגיבים בצורה רגשית. הם נוטים להיות רגועים, יציבים מבחינה רגשית, וחופשיים מרגשות שליליים מתמשכים. חופש מרגשות שליליים לא אומר שאלו שיש להם ציונים נמוכים חווים הרבה רגשות חיוביים. תדירות של רגשות חיוביים היא רכיב של תחום ההחצנה.
אם הציון שלך בנוירוטיות נמוך, הדבר מעיד, שאתה רגוע במיוחד, מורכב וקר רוח. אתה לא מגיב ברגשות עזים, גם למצבים שרוב האנשים היו מתארים כמלחיצים. ביחידות מובחרות במצבים שבהם נדרשת פעולה חריגה של האדם, לוחם עם ציון נמוך בנוירוטיות יתפקד טוב יותר מחברו שלו ציון גבוה. הוא ייטיב לקבל החלטות, להתנהל בקור רוח ולשלוט ברגשותיו על אף האפשרות שחייו וחיי הסובבים אותו בסכנה.
החצנה - פתיחות
החצנה היא למעשה פתיחות לחוויה המתארת ממד של סגנון קוגניטיבי שמבדיל אנשים שלהם דמיון, יצירתיים ומרחפים על פני אנשים שרגליהם על הקרק. אנשים פתוחים מבחינה אינטלקטואלית סקרנים, נמשכים לאמנות, ורגישים ליופי. הם נוטים להיות, בהשוואה לאנשים סגורים, מודעים יותר לרגשות שלהם. הם נוטים לחשוב ולפעול בדרכים אינדיבידואליסטית ולא מתאימות. לאנשים שנתפסים כאינטלקטואלים בדרך כלל יש ניקוד גבוה על פתיחות לחוויה, וכתוצאה מכך, הם נתפסים כצרכנים של תרבות או של השכלה. יחד עם זאת, השכל נחשב להיבט של פתיחות להתנסות.
מאפיין נוסף של האד המוחצן הוא היכולת לחשיבה בסמלים ובפשטות ביחס למשהו שהוא מאוד מחוויה קונקרטית – מהמציאות. בהתאם ליכולות האינטלקטואליות הספציפיות של הנבחן, הקשה של סמל ומערכת הייצוגים במוחו של הנבחן עשויה ללבוש צורה של חשיבה מתמטית, לוגית, או גיאומטרית, שימוש אמנותי והמטאפורי של שפה, הרכב מוסיקה או ביצוע של מנגינה, או באחת מהאמנויות החזותיות כמו סרט, הצגה אומיצג אומנותי ויזואלי אחר. אנשים עם ציונים נמוכים בפתיחות לחוויה נוטים להיות בעלי אינטרסים צרים. הם מעדיפים פשטות. שהדברים יהיו פשוטים, מובנים מאליהם על פני מורכבים, מעורפלים, ועדינים. הם עשויים לראות באמנויות ובמדעים משהו מיותר, מחשיד, לגבי המאמצים בתחומים אלו כקשים להבנה או לשום שימוש מעשי. אנשים סגורים מעדיפים היכרות על חידוש, הם שמרניים ומתנגדים לשינוי.
פתיחות לעתים קרובות מפורשת על ידי פסיכולוגים כבריאה או בוגרת יותר, ומתייגים את הפתוחים כחדשניים ומוכנים להתנסות בחוויות חדשות. עם זאת, סגנונות פתוחים וסגורים של חשיבה שימושיים במידות שונות בסביבות שונות. הסגנון האינטלקטואלי של האדם הפתוח עשוי לשמש גם פרופסור באוניברסיטה, אבל מחקרים הוכיחו שחשיבה סגורה קשורה לביצועי עבודה מעולים בעבודת המשטרה, מכירות, ומספר מקצועות שירות. זאת אומרת שלוחם שנשלח למשימת יחיד בעורף האויב, יתכן ופתיחות תהיה בעוכריו. במקום התמקדות במשימה וחשיבה ממוקדת הוא עלול להפליג על כנפי הדמיון ולבצע דברים שלא נדרש להם כלל מלכתחילה. הציון בפתיחות לחוויה במקום זאת ללוחם שכזה רצוי שתהיה נמוכה, מה שתעיד שהוא אוהב לחשוב במונחים רגילים ופשוטים, שיהיה מעשי, ושמרני.
הייחודיות של ההכנה במתגייס ליחידות המיוחדות אינה בלימוד מהי התשובה הנכונה במבחן 300 או בכל מבחן אחר. הרי כעת, בוודאי ברור לכם שאין תשובה נכונה.
ההצלחה שלנו נובעת מהעובדה שהמועמדים שמגיעים אלינו בונים יכולות חדשות ותובנות חדשות שמאפשרות להם להתמודד בהצלחה בתפקיד המיועד וממילא במבחן שמחפש אחר יכולות ותובנות אלו.
רן אדוני, הוא מאמן בחברת "מתגייס" – העוסקת בהכנת מועמדים למבחני המיון ליחידות העילית של צה"ל. הכנסו לאתר : www.mitgayes.co.il